כניסה ללא תור למוזיאון Dolmabahce Palace עם מדריך אודיו

All About Dolmabahce Palace

ההיסטוריה והאדריכלות של Dolmabahçe Palace

Dolmabahçe Palace המפואר היה מעונם האחרון וככל הנראה גם היקר ביותר של סולטני האימפריה העות'מאנית. בארמון יש 285 חדרים, 44 אולמות, 68 שירותים ושישה חמאמים (מרחצאות טורקיים), והוא שוכן לאורך מימיו היפים של ה‑Bosphorus. ברחבי הארמון מוצגים רהיטים מרהיבים, יצירות אמנות ואוצרות יקרי ערך רבים, אך אחד המרשימים ביותר הוא נברשת הקריסטל במשקל 4.5 טון התלויה באולם הטקסים הגדול. זו הנברשת הגדולה בעולם!

תוכלו להבחין כי ל‑Dolmabahçe Palace יש סגנון אירופי יותר בהשוואה ל‑Topkapi Palace. במאה ה‑19 שכר הסולטאן Abdül Mecit אדריכלים ארמנים, מעצב צרפתי ואמנים אירופאים כדי לבנות ארמון מודרני בדומה לארמונות של מלכי אירופה. התוצאה היא השילוב הייחודי של סגנון עות'מאני מסורתי עם אדריכלות מערב‑אירופית שניתן לראות כיום.

כאשר האימפריה העות'מאנית הגיעה לקיצה והוקמה הרפובליקה הטורקית, הארמון שימש כמעון ממלכתי לאירוח נכבדים מחו"ל. בהמשך הוא הפך למעונו הנשיאותי של Atatürk באיסטנבול. כיום Dolmabahçe Palace שוחזר במלואו והוא מוזיאון פופולרי מאוד. 

ל‑Dolmabahçe Palace תפקיד מרכזי בהיסטוריה הטורקית ולכן הוא אחד מאתרי התיירות החשובים ביותר באיסטנבול. האדמות שעליהן נבנה הארמון היו בעבר מפרץ קטן לפני כיבוש איסטנבול, והאזור נקרא Vallicula Regii Horti (העמק הקטן של הגן המלכותי). נטען כי כיבוש Constantinople החל כאן כאשר ספינות הורדו אל קרן הזהב, מה שהיה אחד הגורמים המרכזיים להצלחתו של Mehmed the Conqueror בכיבוש העיר. לפי Evliya Çelebi, המפרץ נבנה במאה ה‑17. הוא מולא בתקופת שלטונו של Osman II ‏(1618‑1622), וקו החוף קיבל מראה חדש.

אזור ה‑Harem של Dolmabahçe Palace

חלק ה‑Harem בארמון Dolmabahçe שימש כמעון מפואר ומבודד למשפחתו המורחבת של הסולטאן העות'מאני, כולל אמו, נשותיו, ילדיו, פילגשיו ומקורביו. האגף תוכנן עבור פרטיות ועושר, והיה עולם נפרד שלא היה נגיש לאנשים מחוץ למעגל המלכותי. ה‑Harem כולל חדרים מעוטרים בעושר עם עיטורי זהב, קריסטל נוצץ, שטיחים משובחים וריהוט יוקרתי, המשקפים את עושרה והדרתה של האימפריה העות'מאנית. אריחים מורכבים, תקרות מצוירות ונופים מרהיבים של מצר ה‑Bosphorus מוסיפים לקסמו של האגף. חלק זה מעניק הצצה מרתקת לחיים הפרטיים ולמבנה ההיררכי בתוך המעגל הפנימי של הסולטאן. כרטיסים לאזור ה‑Harem אינם כלולים ב‑Pass שלכם!

Dolmabahce Clock Museum & Painting Museum

האדריכלות של Dolmabahce Palace מהפנטת כל מי שרואה אותה. המבנה על חלקיו השונים וחדריו הרבים יכול לגרום לכם להרגיש כאילו חזרתם בזמן. אחד המקומות שכדאי לראות כאשר מגיעים ל‑Dolmabahce Palace הוא Dolmabahce Clock Museum. בשנת 2004 נפתח מוזיאון עם אוסף השעונים של הארמונות הלאומיים, בבניין הממוקם בגן ה‑Harem. Dolmabahce Clock Museum הוא מוזיאון השעונים היחיד בטורקיה. לצד יצירות עות'מאניות ניתן לראות גם יצירות אירופיות. אוסף של 71 שעונים שונים מהמאה ה‑18 וה‑19 מושך תשומת לב רבה.

Dolmabahce Palace Painting Museum, הנמצא בדירת היורש, מציג ציורים המתארים את שלבי האימפריה העות'מאנית. בכניסה ניתן לראות דיוקנאות של Sultan Abdulmecid ושל Sultan Abdulaziz. ניתן גם לראות יצירות מתרבויות שונות, כולל עבודות מגלריית האמנות Goupil בפריז, לצד יצירות המסמלות את תהליך המערביזציה באימפריה העות'מאנית וציורים מאיסטנבול.

ארמון שאירח את הסולטאנים הגדולים של האימפריה העות'מאנית

Abdülmecit היה הראשון שהתגורר ב‑Dolmabahce Palace וגם ניהל כאן את עבודתו הרשמית. לאחריו התגורר בארמון אחיו Abdülaziz. אחת הסיבות לחשיבותו של Dolmabahce Palace עבור העם הטורקי היא שMustafa Kemal Ataturk נפטר בו. הארמון שימש גם כמעונו הנשיאותי של Ataturk באיסטנבול.  Dolmabahçe, ששימש בתחילה כגן פרטי, החל להתמלא עם הזמן במבנים שהוקמו על ידי סולטנים עות'מאנים שונים. המבנה הראשון הידוע הוא האחוזה של Selim II. בשנת 1680 נהרס הביתן של Mehmed IV לאחר זמן קצר עקב שימוש מועט וההשפעה השלילית של הלחות על חומרי העץ. המבנים שתראו בתוך Dolmabahce Palace הם Harem, Mabeyn, Clock Tower ו‑Dolmabahce Mosque. בארמון יש 285 חדרים, 46 אולמות, 6 מרחצאות ו‑68 שירותים, והוא בנוי על שטח של 110 אלף מ"ר. 

בשנת 1715, כהרחבה לביתן שתוקן למגורי Ahmed III, נבנו שני מבנים גדולים נוספים על ידי Mahmud I. בשנת 1741 השתמש הסולטאן בחללים אלה רק בקיץ. המבנים סביב Dolmabahçe המשיכו להתרחב עם תוספות שנעשו בתקופת Osman III, אך נשרפו בשריפה בשנת 1775. לאחר עלייתו של Mustafa III לשלטון שוקמו קירות האבן של המבנים ונוספו להם ביתנים חדשים. 

המבנה שימש גם כארמון קיץ שהוזמן על ידי Selim III מהאדריכל Melling. שיפוצים ותוספות העניקו לארמון אלמנטים של האדריכלות האירופית של אותה תקופה. הסולטאן הראשון שחשב להשתמש במתחם המבנים באזור Dolmabahçe באופן קבוע היה Mahmud II. לשם כך שופץ הארמון בשנת 1809, נוספו לו הרחבות והוא הותאם לצרכים החדשים.

בנו, Abdülmecid II, שגדל בחינוך ובהשפעה מערבית, הורה להרוס את הארמון העשוי עץ ולבנות במקומו את ארמון האבן הנוכחי לאחר שעלה לשלטון. הוא נתן את ההוראה מיד לאחר עלייתו לכס המלכות, והארמון החדש נבנה ועוצב בסגנון הארמונות האירופיים, עם תכנון ואדריכלות שונים לחלוטין מהארמון ההיסטורי Topkapı Palace.

הדבר נבע מההשפעה המערבית על Sultan Abdülmecid ורצונו להידמות לאירופה. הוא רצה להראות לעולם כי ינהל את המדינה בגישה מערבית. הארמון הישן נהרס והבנייה של הארמון החדש החלה בשנת 1842 כאשר הסולטאן עבר זמנית ל‑Yıldız Mansions. הארמון החדש נפתח ב‑7 ביוני 1856. בנייתו של הארמון, שהותיר חותם על התקופה מבחינת העיצוב הפנימי והחיצוני, יחד עם כל יחידותיו, בוצעה על ידי האדריכלים הארמנים האב והבן Garabet ו‑Nikogos Balyan, והעיצוב הפנימי נעשה על ידי מעצב האופרה של פריז, Ch. Séchan.

בשלב זה, כתיירים, מומלץ לבקר גם באחד המקומות המפורסמים ביותר באיסטנבול: Topkapı Palace, כדי להשוות בין הסגנון האדריכלי של הארמונות העות'מאניים המסורתיים והמודרניים. עם Istanbul Tourist Pass® תוכלו ליהנות מחקירת ההבדלים בין Topkapı Palace ל‑Dolmabahçe Palace.

צעד אחר צעד עד ימינו

Dolmabahçe Palace, שהוא מבנה מונומנטלי על כל אגפיו, שימש במשך שלושים וחמש מתוך שישים ושמונה השנים שעברו מאז בנייתו ועד לעזיבתו של הח'ליף Abdülmecid Efendi בשנת 1924. שישה סולטנים והח'ליף האחרון התגוררו כאן.

לאחר הקמת הרפובליקה נכלל הארמון במסגרת "הארמונות הלאומיים" ושימש כמקום עבודה קיצי לנשיא. במיוחד בתקופת Atatürk הוא שימש בעיקר לאירוח מנהיגים זרים ואף היה זירת כינוסים חשובים כמו הקונגרסים הראשונים לשפה ולהיסטוריה בראשות Atatürk.

הארמון, שלמשך שנים רבות התקבלו החלטות לפתוח ולסגור אותו לציבור, עמד במרכז הדיונים בסימפוזיון הארמונות הלאומיים שנערך בשנת 1984. לאחר מכן בוצעו עבודות בהתאם להחלטות שהתקבלו באותו סימפוזיון.

מאחורי Muayede Hall שוקמה קבוצת מבנים הכוללת את Birdhouse, Bird Pavilion, Bird Hospital ו‑Glass Pavilion, מתקופת Sultan Mehmed Reşad, והוחזרה לתפקודה המקורי.

קומת המסדרון התחתונה שופצה גם היא והוסבה בעיקר לגלריה המציגה ציורי ציפורים ותצלומים. בחממה ההיסטורית שבמקום נפתחה קפטריה, ויחידות צדדיות אלה של הארמון החלו לשמש כמרכז תרבות בינלאומי.

ביקור ב‑Dolmabahce Palace

חוויה מדהימה של סיור עצמאי עם כניסה מהירה ללא תור ל‑Dolmabahce Palace מחכה לכם עם ה‑Pass שלכם! כמה זמן מומלץ להקדיש לביקור ב‑Dolmabahce Palace?  אם אתם תוהים, בדרך כלל נדרשות כ‑2–3 שעות כדי לגלות את הארמון במלואו. כדאי בהחלט לראות את החלקים השונים בתוך Dolmabahce Palace. ניתן להתחיל באזור ה‑Dolmabahce Palace Harem ולבקר באולם הכחול ובאולם הוורוד. החדרים כאן נקראים משרד Hunkar והמשרד הפרטי. החדר שבו נפטר Ataturk הוא חדר מיוחד מספר 71. חדר העבודה וחדר השינה של Atatürk נשמרו עד היום. ייתכן שתבחינו גם בשעון היד שבחדר. אל תעזבו את איסטנבול מבלי לראות את הארמון שבו משתקפות זיכרונות מתקופת הסולטנים העות'מאנים ומתקופת הרפובליקה. תוכלו לקבל מידע היסטורי ואדריכלי רב באמצעות מדריך האודיו שלכם.

אם אתם מתעניינים בהיסטוריה או באדריכלות, תוכלו לבלות שעות רבות באיסטנבול ולזכות בפרספקטיבה שונה באמצעות ביקור ב‑Dolmabahce Palace. מכיוון ש‑Dolmabahce Palace הוא סמל למודרניזציה באימפריה העות'מאנית, ניתן לראות בו סגנונות אדריכליים מגוונים.