כניסה למוזיאון ארמון דולמבהצ'ה ללא המתנה בתור לכרטיסים עם מדריך אודיו

הכול על ארמון דולמבהצ'ה

הבנייה ההיסטורית והאדריכלית של ארמון דולמבהצ'ה

ארמון דולמבהצ'ה המפואר היה מקום המגורים האחרון וככל הנראה היקר ביותר של סולטני האימפריה העות'מאנית. יש בו 285 חדרים, 44 אולמות, 68 שירותים ושישה חמאמים (מרחצאות טורקיים) והוא שוכן לאורך מימי הבוספורוס היפים. מוצגים בו רהיטים יפהפיים רבים, יצירות אמנות ואוצרות יקרי ערך נוספים, אך אחד המרהיבים ביותר הוא נברשת הקריסטל במשקל 4.5 טון התלויה באולם הטקסים הגדול. זו הנברשת הגדולה בעולם!

תבחינו שארמון דולמבהצ'ה הוא בעל סגנון אירופי יותר מארמון טופקאפי. במאה ה-19 שכר הסולטן Abdül Mecit אדריכלים ארמנים, מעצב צרפתי ואמנים אירופים כדי לבנות ארמון מודרני כמו אלה של מונרכיות אירופיות אחרות. התוצאה היא השילוב הייחודי של סגנונות עות'מאניים מסורתיים ומערב-אירופיים שאתם רואים כיום.

כאשר האימפריה העות'מאנית הגיעה לקיצה והרפובליקה הטורקית הוקמה, הארמון שימש כמעון מדינה עבור אורחים רמי מעלה. מאוחר יותר הוא הפך למעונו הנשיאותי של אטאטורק באיסטנבול. כיום, ארמון דולמבהצ'ה שוחזר לחלוטין והוא מוזיאון פופולרי מאוד. 

לארמון דולמבהצ'ה תפקיד מרכזי בהיסטוריה הטורקית ולכן הוא אחד מאתרי התיירות החשובים ביותר באיסטנבול. האדמות שעליהן נבנה הארמון היו בעבר מפרץ קטן לפני כיבוש איסטנבול, וסביבתו נקראה Vallicula Regii Horti (העמק הקטן של הגן המלכותי). נטען כי כיבוש קונסטנטינופול החל כאן באמצעות הורדת הספינות אל קרן הזהב, שהיה אחד הגורמים החשובים להצלחתו של מהמט הכובש בכיבוש העיר. לפי Evliya Çelebi, המפרץ נבנה במאה ה-XVII. הוא מולא בתקופת שלטונו של II. Osman (1618-1622) והחוף קיבל מראה חדש.

חלק הרמון של ארמון דולמבהצ'ה

חלק הרמון של ארמון דולמבהצ'ה שימש כמקום המגורים המפואר והמבודד של משק הבית המורחב של הסולטן העות'מאני, כולל אמו, נשותיו, ילדיו, פילגשיו ומועדפיו האחרים. אגף זה של הארמון תוכנן הן לפרטיות והן לפאר, והיה עולם נפרד, בלתי נגיש למי שמחוץ למעגל המלכותי. הרמון כולל חדרים מעוטרים בעושר עם עיטורי זהב, קריסטל נוצץ, שטיחים משובחים וריהוט יוקרתי, המשקפים את העושר והראוותנות של האימפריה העות'מאנית. אריחים מורכבים, תקרות מצוירות ונופים רחבים של מצר הבוספורוס מוסיפים לקסמו של הרמון. חלק זה מספק הצצה מרתקת לחיים הפרטיים ולמבנים ההיררכיים בתוך המעגל הפנימי של הסולטן. כרטיסים לחלק הרמון אינם כלולים בפס שלכם!

מוזיאון השעונים ומוזיאון הציור של Dolmabahce

האדריכלות של ארמון Dolmabahce מקסימה כל מי שרואה אותה. היא יכולה לגרום לכם להרגיש כאילו חייתם בעבר בזכות חלקיו השונים וחדריו הרבים. אחד המקומות שכדאי לכם לראות כשאתם מגיעים לארמון Dolmabahce הוא מוזיאון השעונים של Dolmabahce. בשנת 2004 נפתח בבניין מוזיאון עם אוסף השעונים של הארמונות הלאומיים, במיוחד בגן הרמון. מוזיאון השעונים של Dolmabahce הוא מוזיאון השעונים היחיד בטורקיה. לצד יצירות עות'מאניות, תוכלו לראות גם יצירות אירופיות. האוסף של 71 שעונים שונים מן המאות ה-18 וה-19 מושך תשומת לב.

מוזיאון הציור של ארמון Dolmabahce, בדירת היורש, כולל תמונות המציגות את שלבי האימפריה העות'מאנית. בכניסה יש דיוקנאות של הסולטן Abdulmecid ושל הסולטן Abdulaziz. אפשר לראות ציורים של תרבויות שונות, כגון יצירות מגלריית האמנות Goupil בפריז, וכן יצירות המסמלות את ההתמערבות באימפריה העות'מאנית וציורים מאיסטנבול.

ארמון שאירח את הסולטנים העות'מאנים הגדולים

Abdülmecit היה הראשון שהתגורר בארמון Dolmabahce וגם ניהל כאן את עבודתו הרשמית. אחרי Abdulmecit, אחיו Abdülaziz התגורר בארמון זה. אחת הסיבות לכך שארמון Dolmabahce חשוב לאומה הטורקית היא שמוסטפא כמאל אטאטורק נפטר שם. הוא שימש גם כ מעונו הנשיאותי של אטאטורק באיסטנבול.  Dolmabahçe, ששימש בתחילה כגן פרטי, החל להתמלא עם הזמן במבנים שנבנו בידי סולטנים עות'מאנים שונים. המבנה הראשון הידוע הוא אחוזתו של II. Selim. בשנת 1680 נהרס הביתן שהיה שייך ל-IV. Mehmed לאחר זמן מה בשל שימוש מועט והשפעת הלחות על חומרי העץ. המבנים שתראו בתוך ארמון Dolmabahce הם הHarem, Mabeyn, מגדל השעון, ומסגד Dolmabahce. בארמון יש 285 חדרים ו46 טרקלינים, 6 מרחצאות, ו68 שירותים, והוא בנוי על שטח של 110 אלף מטרים רבועים. 

בשנת 1715, כתוספת לביתן זה, שתוקן למגוריו של III. Ahmed, נבנו שני מבנים גדולים נוספים בידי I. Mahmud. בשנת 1741 השתמש הסולטן בחללים אלה רק בקיץ. המבנים סביב Dolmabahçe החלו להתרחב עם התוספות שנעשו בתקופת III. Osman ונשרפו כתוצאה משריפה בשנת 1775. בניית האבן של המבנים, שנשקלו מחדש עם עלייתו של III. Mustafa לכס המלכות, תוקנה ונוספו להם ביתנים חדשים. 

המבנה היה גם ארמון קיץ, שהוזמן על ידי III. Selim מהאדריכל Melling. הארמון החל לכלול כמה אלמנטים של התפיסה האדריכלית האירופית של אותה תקופה באמצעות שיפוצים ומבני תוספת. הסולטן הראשון שחשב להשתמש במתחם המבנים הזה באופן רציף באזור Dolmabahçe היה II. Mahmud. לשם כך שופץ הארמון בשנת 1809, נוספו לו תוספות מסוימות והוא הובא לרמה שיכלה לענות על צרכים חדשים.

לאחר שגדל עם חינוך והבנה מערביים, אביו II. Abdülmecid הורה על הריסת ארמון העץ הזה ועל בניית ארמון האבן של היום לאחר שעלה לכס המלכות. Abdülmecid נתן הוראה זו מיד לאחר עלייתו לכס, והארמון החדש נבנה ועוטר בסגנון ארמונות אירופיים עם תכנון והבנה אדריכלית שונים לחלוטין מארמון טופקאפי ההיסטורי.

הדבר נבע מההשפעה המערבית על הסולטן Abdülmecid ומרצונו להפוך לאירופי. הוא רצה להראות לעולם שהוא ישלוט במדינה במנטליות מערבית. הארמון הישן נהרס ובניית הארמון החדש החלה בשנת 1842 כאשר הסולטן עבר לאחוזות Yıldız לתקופה זמנית. הארמון החדש נפתח ב-7 ביוני 1856. בניית הארמון, שהותיר את חותמו על התקופה מבחינת העיצוב הפנימי והחיצוני כאחד, על כל יחידות המשנה שלו, בוצעה על ידי האב והבן האדריכלים הארמנים Garabet ו-Nikogos Balyan, והעיצוב הפנימי נעשה על ידי מעצב בית האופרה של פריז, Ch. Séchan.

בשלב זה, כתיירים, כדאי לכם לראות גם את אחד המקומות הטובים ביותר לביקור ב-İstanbul: ארמון טופקאפי, כדי להשוות בין ההבדלים האדריכליים של הארמונות העות'מאניים המסורתיים והמודרניים. עם Istanbul Tourist Pass®, תוכלו ליהנות מלגלות עד כמה ארמון טופקאפי שונה מארמון דולמבהצ'ה.

צעד אחר צעד עד ימינו

ארמון דולמבהצ'ה, שהוא מבנה מונומנטלי על כל חלליו, שימש במשך שלושים וחמש מתוך שישים ושמונה השנים שחלפו מבנייתו ועד למועד שבו הח'ליף Abdülmecid Efendi עזב את המקום בשנת 1924. שישה סולטנים והח'ליף האחרון התגוררו כאן.

הארמון, שנכלל במסגרת "הארמונות הלאומיים" לאחר ייסוד הרפובליקה, שימש כמקום עבודה קיצי לנשיא. במיוחד בתקופת אטאטורק הוא שימש בעיקר לקבלת פני מדינאים זרים והיה גם זירת הכנסים הראשונים לשפה ולהיסטוריה בראשות אטאטורק.

הארמון, שלגביו הוחלט במשך זמן רב לפתוח ולסגור אותו לציבור, היה נושא לדיון בסימפוזיון הארמונות הלאומיים שנערך בשנת 1984. בהמשך בוצעו העבודות בהתאם להחלטות שהתקבלו בסימפוזיון זה.

מאחורי אולם Muayede, קבוצת המבנים הכוללת את בית הציפורים, ביתן הציפורים, בית חולים לציפורים וביתן הזכוכית מתקופת הסולטן Mehmed Reşad שוחזרה והוחזרה לתפקידיה המקוריים.

גם הקומה התחתונה של המסדרון תוקנה והוכנסה לשימוש בעיקר כגלריה עם ציורי ציפורים ותצלומים. קפטריה נפתחה בחממה ההיסטורית הממוקמת כאן, ויחידות צדדיות אלה של הארמון החלו לשמש כמרכז תרבות בינלאומי.

ביקור בארמון דולמבהצ'ה

מחכה לכם חוויה עצמאית מדהימה ללא המתנה בתור בארמון Dolmabahce עם הפס שלכם! כמה זמן לוקח לבקר בארמון Dolmabahce?  אם אתם תוהים לגבי זה, נדרשות 2–3 שעות כדי לגלות את הארמון במלואו. בהחלט כדאי לכם לראות את החלקים השונים בתוך ארמון Dolmabahce. תוכלו להתחיל עם הרמון של ארמון Dolmabahce ולראות את האולם הכחול ואת האולם הוורוד. החדרים כאן נקראים משרד ה-Hunkar והמשרד הפרטי. החדר שבו אטאטורק הלך לעולמו הוא חדר מיוחד מספר 71. חדר העבודה וחדר השינה של אטאטורק נשמרו עד היום. ייתכן שתתעניינו בשעון היד שבחדר. אל תעזבו את איסטנבול בלי לראות את הארמון שבו נזכרים זיכרונות הסולטנים העות'מאנים ותקופת הרפובליקה. תוכלו לקבל הרבה מידע היסטורי ואדריכלי ממדריך האודיו שלכם.

אתם יכולים לבלות שעות רבות באיסטנבול אם אתם מתעניינים בהיסטוריה או אדריכלות, ותוכלו לקבל נקודת מבט שונה בביקור בארמון Dolmabahce. מכיוון שארמון Dolmabahce הוא סמל המודרניזציה באימפריה העות'מאנית, אפשר לראות באמצעותו מבנים אדריכליים שונים.