מעט ערים מאפשרות לעבור בין כל כך הרבה תקופות באחר צהריים אחד. הנה כל תקופה לפי הסדר, ואיפה אפשר לראות אותה עד היום.
איך התחילה איסטנבול כביזנטיון?
איסטנבול התחילה כביזנטיון, מושבה יוונית שנוסדה במאה ה־7 לפני הספירה בידי מתיישבים ממגרה. לפי המסורת, שם מנהיגם היה ביזאס, ועל שמו נקראה העיר. המקום נבחר בתבונה: חצי אי הררי בין קרן הזהב, הבוספורוס וים מרמרה, ששלט בנתיב הימי בין הים השחור לים התיכון.
מי שהחזיק בעיר שלט במסחר בין אירופה לאסיה, ולכן נלחמו עליה במשך מאות שנים עד שלבסוף עברה לשלטון רומי.
איפה לראות את זה היום
מהעיר היוונית שרד מעט מאוד מעל פני הקרקע. האקרופוליס שלה עמד בערך במקום שבו נמצאים היום ארמון טופקפי ופארק גולהאנה, בקצה חצי האי ההיסטורי. הדרך הטובה ביותר להבין מדוע המתיישבים הראשונים בחרו במקום הזה היא לעמוד בסראיבורנו, הנקודה שבה הבוספורוס פוגש את קרן הזהב.
למה קונסטנטינוס הפך את העיר לבירת רומא?
בשנת 330 לספירה ייסד הקיסר קונסטנטינוס הגדול מחדש את ביזנטיון כבירה החדשה של האימפריה הרומית. עד מהרה נודעה העיר בשם קונסטנטינופול, "עירו של קונסטנטינוס". הוא מילא אותה במונומנטים, בארמון גדול ובהיפודרום למרוצי מרכבות.
קונסטנטינוס היה גם הקיסר הרומי הראשון שאימץ את הנצרות, ובירתו החדשה צמחה למרכז נוצרי חשוב. בתחילת המאה ה־5, בימי תאודוסיוס השני, קיבלה העיר את חומות היבשה האדירות שהגנו עליה במשך כאלף שנה.
איפה לראות את זה היום
- ההיפודרום (כיכר סולטן אחמט): קווי המתאר של מסלול המרוצים השתמרו בדמות כיכר ציבורית ארוכה, ועליה עומדים עד היום האובליסק המצרי, עמוד הנחש והאובליסק הבנוי.
- עמוד קונסטנטינוס (צ'מברליטאש): עמוד פורפיר שהוקם לכבוד חנוכת העיר, וכיום ניצב ברחוב סואן שעובר בו קו חשמלית.
- חומות תאודוסיוס: קטעים ארוכים מהן עדיין נמשכים מים מרמרה ועד קרן הזהב.
איך נראתה קונסטנטינופול הביזנטית?
אחרי נפילת החצי המערבי של האימפריה הרומית במאה ה־5, המשיכה קונסטנטינופול לשמש בירת האימפריה הרומית המזרחית, שההיסטוריונים מכנים האימפריה הביזנטית. במשך מאות שנים היא הייתה אחת הערים הגדולות והעשירות באירופה. המונומנט המזוהה עמה יותר מכול, איה סופיה, הושלם בשנת 537 בימי הקיסר יוסטיניאנוס הראשון.
הכיפה העצומה שלה השפיעה על האדריכלות הדתית במשך מאות שנים. בתקופת שלטונו של יוסטיניאנוס קיבלה העיר גם את בור המים בזיליקה, מאגר תת־קרקעי הנתמך במאות עמודים. עם זאת, התקופה הביזנטית לא תמיד הייתה משגשגת. בשנת 1204 בזזו חיילי מסע הצלב הרביעי את העיר, והיא מעולם לא שבה לגמרי לעוצמתה הקודמת.
איפה לראות את זה היום
התחילו באיה סופיה עצמה. היא שימשה ככנסייה במשך יותר מ־900 שנה, אחר כך כמסגד, משנות ה־30 של המאה ה־20 כמוזיאון, ומאז 2020 היא שוב מסגד. מבקרים עדיין יכולים להיכנס מחוץ לזמני התפילה, בלבוש צנוע. לסיפור המלא קראו את המאמר שלנו על ההיסטוריה של איה סופיה. בור המים בזיליקה נמצא ממש מעבר לכיכר.
איך שינה הכיבוש העות'מאני של 1453 את איסטנבול?
ב־29 במאי 1453 כבש הסולטן העות'מאני מהמט השני את קונסטנטינופול לאחר מצור של כשבעה שבועות, ובכך הביא לקצה של האימפריה הביזנטית. הוא היה בן 21 בלבד ונודע בכינוי "הכובש". הוא הפך את העיר לבירתו, יישב אותה מחדש והחל להפוך אותה למרכזה של אימפריה שהתקיימה עד תחילת המאה ה־20.
מהמט השני הסב את איה סופיה למסגד והחל לבנות את ארמון טופקפי, ששימש מקום מגוריהם העיקרי של הסולטנים במשך כארבע מאות שנה. במאה ה־16, בימי סולימאן המפואר, תכנן האדריכל מימאר סינאן את מסגד סולימאניה, שהושלם ב־1557. המסגד הכחול, ששמו הרשמי מסגד סולטן אחמט, נבנה אחריו בתחילת המאה ה־17.
איפה לראות את זה היום
- ארמון טופקפי: חצרות, ההרמון, האוצר ושרידים קדושים, עם נוף לבוספורוס.
- מסגד סולימאניה: יצירת המופת של סינאן על הגבעה השלישית, עם אחת התצפיות הפנורמיות היפות ביותר על קרן הזהב.
- השוק הגדול ושוק התבלינים: שווקים עות'מאניים היסטוריים שהמסחר בהם נמשך מדי יום.
- מבצר רומלי היסאר: נבנה בידי מהמט השני על הבוספורוס ב־1452, זמן קצר לפני המצור.
למה עברו הסולטנים לארמון דולמבהצ'ה?
במאה ה־19 העבירו הסולטנים העות'מאנים את מקום מגוריהם העיקרי מטופקפי לארמון דולמבהצ'ה, שהושלם ב־1856 בימי הסולטן עבדולמג'יד הראשון. הארמון החדש על חוף הבוספורוס שיקף את תקופת הרפורמות של האימפריה ואת התעניינותה בסגנונות אירופיים, ושילב אלמנטים של בארוק, רוקוקו וניאו־קלאסיציזם עם מסורות עות'מאניות.
זו הייתה תקופת מודרניזציה המכונה התנזימאט, עם חוקים, בתי ספר ומוסדות חדשים. לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה, המדינה העות'מאנית הגיעה לקצה ב־1922. אם תרצו את הסיפור המלא, המאמר שלנו על ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית מרחיב עליו לעומק.
איפה לראות את זה היום
ביקור בארמון דולמבהצ'ה חושף את הפרק האחרון של האימפריה, זה שפנה אל אירופה, מאולם הטקסים המפואר ועד גרם המדרגות מהקריסטל. יש לו גם מקום מיוחד בהיסטוריה הטורקית המודרנית: מוסטפא כמאל אטאטורק, מייסד הרפובליקה, מת בו ב־1938.
מה קרה לאיסטנבול אחרי 1923?
הרפובליקה של טורקיה הוכרזה ב־29 באוקטובר 1923, ומוסטפא כמאל אטאטורק היה לנשיאה הראשון. זמן קצר קודם לכן נבחרה אנקרה לבירה החדשה, וכך הסתיימו כמעט 1,600 שנה שבהן הייתה העיר בירה אימפריאלית. השם "איסטנבול", שהיה בשימוש יומיומי זה מכבר, הפך בשנים שלאחר מכן לשם הבינלאומי הרשמי.
אובדן מעמד הבירה לא האט את העיר לאורך זמן. איסטנבול נותרה העיר הגדולה בטורקיה ולבה הכלכלי והתרבותי. ב־1985 נוספו האזורים ההיסטוריים של איסטנבול לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
איך רואים את כל ההיסטוריה של איסטנבול בטיול אחד?
הדרך הפשוטה ביותר היא לעקוב אחר ציר הזמן מבחינה גיאוגרפית. הקדישו יום אחד לחצי האי ההיסטורי בשביל השכבות היוונית, הרומית, הביזנטית והעות'מאנית המוקדמת. הקדישו יום נוסף לאורך הבוספורוס בשביל מבצר רומלי היסאר וארמון דולמבהצ'ה, וסיימו ברובעים מודרניים כמו קרקוי או קדיקוי כדי לראות את העיר החיה.
רבים מהאתרים האלה קרובים זה לזה, כך שכמה ימים מתוכננים היטב מכסים טווח זמן מרשים. Istanbul Tourist Pass מרכז בכרטיס דיגיטלי אחד רבות מהאטרקציות המרכזיות של העיר, סיורים ואפשרויות תחבורה, וכך קל יותר לנוע בין התקופות בקצב שלכם. את ההיסטוריה של איסטנבול מבינים הכי טוב לאט.